הספד מפי אמו של אביחן, תהילה:
ילד שלי,

כל פעם שנסעת להופיע בחו"ל נפרדתי ממך בכאב ודאגה ותמיד ידעתי שאני יכולה לסמוך עליך שתעשה את הנכון לעשות והייתי גאה ומאושרת לקבל את הודעת ה-SMS ממך שהגעת, שנחתת בשלום ואת החוויות המרגשות והתוצאות המופלאות של המסיבות. ועכשיו הכל שקט.

עבורי דרך חייך היתה משהו שבשגרה ואתה התלהבת כל פעם מחדש וידעת להעריך ולהתפעל ולא להאמין שזה קורה לך.

היום אני נפעמת ונדהמת עד כמה מיוחד ויחיד היית, כחבר, כאמן, סופרסטאר אמיתי, ואני הייתי מעריצה מספר 1 שלך, אתה יודע.

ספק אם אתה ידעת את העוצמה והכח שהיו לך, את אלפי האנשים שהמוסיקה שלך נגעה לליבם ואיחדה אותם ללא הבדל שפה ודת. אני קוראת את התגובות המרגשות והאוהבות באינטרנט מכל העולם כולו ולא מאמינה כמה רחוק הגעת.

תמיד אמרת לי שהמוסיקה מאחדת את כולם ומחברת את הכל באהבה וידעת להרגיע אותי כשהזהרתי אותך מפני הסכנות שבדרך ואמרת "אמא, במוסיקה אין אויבים, רק אוהבים".

כמה זה התאים לך, מתוק שלי, לעשות וליצור מתוך אהבה ורגש עמוק. לתקשר עם אנשים בכל העולם שיבינו אותך ויאהבו אותך בשמחה, בריקודים ואהבת החיים.

הבאת את מה שאתה, את האיכפתיות, הדאגה, הנתינה האין-סופית שלך לחברים, לאחיות שלך, לי, את שמחת החיים שלך, האופטימיות, הקלילות, היצירתיות, העשיה ללא גבול ומעל הכל את האמונה שזו הדרך.

"אני נוסע רק לחופשה קצרה בהודו", אמרת לי, "אני חייב לנוח בשקט לפני השנה עמוסת ההופעות שצפויה לי" ונסעת. ואכן, נחת ועכשיו אתה נח, כשחיוך על פניך ושמחה בליבך על שחויית בדרך בה בחרת להיות וללא פשרות. עשית באמת את כל מה שרצית, אהבת, יצרת, העזת, ובקיצור חיית את החיים בגדול כאילו היית חייב להספיק ולמהר להשלים את המשימה שלשמה באת.

אני מקשיבה לשיר האחרון שכתבת והמומה עד כמה הוא רלוונטי לנקודת הזמן הזאת:
The time has come
and I can't feel
the story of my dream
and live without you
והדעת לא תופסת והלב מסרב להאמין שאולי ידעת והרגשת שזה סוף הדרך.

הדרך המיוחדת בה חיית וחיברת אליך אנשים וחברים צעירים ומבוגרים ממך כאחד. אנשי עסקים מנוסים וסטארים אחרים בעולם הגדול שלא יכלו לך עם האסרטיביות שלך, הנחישות והכבוד שלא פגעת מעולם באיש ומעל לכל הצניעות הבלתי נסבלת ובלתי נתפסת לפעמים שהפכה את המציאות שלנו לחלום ממנו היקיצה היא קשה וכואבת, ילד.

השארת אותנו עם חור בלב, חלל בנשמה וכסא ריק ליד השולחן שכל-כך אהבת לחלוק איתנו בימי שישי גם בימים עמוסים שלך. את לופי הכלב שכל-כך אהבת וסמכת עלי כל פעם שנסעת והפקדת אותו בידי. והיום תהיה רגוע, הוא איתנו, עצוב וכואב ולא מבין למה אתה לא בא.

אנחנו כבר מתגעגים אליך, כוכב שלי. כן ,כך קראתי לך ולא ידעתי כמה מפחיד זה יכול להיות כי כוכבים יש רק בשמים, ועכשיו אתה שם.

שם עדיין לא היית, זה לא בדיוק היה כלול בסיבוב ההופעות הקרוב שלך.

אבל מי יודע? אולי בשמחת החיים והמוסיקה שלך, שמרעידה את הנימים, המלאכים שבשמים רק ירויחו כי אחרת איך נסביר למה אתה שם?! אני רואה את החברים שכל כך אוהבים אותך, בוכים ולא מאמינים, כואבים על האובדן, וידעת שלא הלכת סתם כך מאיתנו. הלכת והשארת מסר לכולנו, מסר לחיים: לחיות את החיים בשמחה, בריקודים, באהבה ובשלום. להעיז, לנסות ולעשות, עם כל המכשולים שבדרך. לכם הצעירים דבר נוסף - שהחיים אינם משהו מובן מאליו, לצד כל סיכון יש מחיר שלפעמים אין ממנו דרך חזרה.

היתה לך הזכות, בני, לחלום חלומות משלך ולעשות כל שביכולתך להגשים אותם.

אני מאוד גאה בך, אביחן שלי, על ההישגים המופלאים, על היותך רחב לב ואיכפתי ובעל לב זהב בעולם ,שבו דברים כאלו נראים פחות חשובים.

על נשמתך הגדולה והזכה שבזכותה יצרת מוסיקה שכזאת, שבלי לב ונשמה לא הייתה נשמעת כך.

אני נפרדת ממך בחיבוק גדול ובגעגועים עזים ובהבטחה להמשיך את מה שלא הספקת.

נזכור אותך תמיד צעיר לנצח ומלך העולם!

שמור על עצמך ילד כי אנחנו כבר לא יכולים.

אמא אוהבת אותך.
Home | Biography | Discography | Pictures | Media | Video | Guest Book | Contact family 
לתור מוטור